פוסטים רפואיים ברשת: מה כדאי לקרוא – ומה כדאי לשים בסימן שאלה?

אז איך יודעים אם פוסט רפואי בפיד הוא כזה שכדאי להתעמק בו?
ואיך כותבים פוסט שיקבל מעורבות, אבל לא יעבור את הגבול הדק בין המלצה לאחריות רפואית?

הנה כמה תובנות מהשטח, מתוך ליווי שוטף של איגודים רפואיים ועמותות מקצועיות, שמנסות לדבר ברשת בלי לאבד את האמון (או את הזהירות):

1. מקור המידע

הכול מתחיל במקור.
אם אין שם של רופא/ה, גוף מקצועי או לפחות קישור למקור מוכר זה סימן אזהרה.
אנחנו תמיד ממליצות לוודא שהפוסט מגיע ממקור בר-סמכה, ולא רק מפרופיל שנראה "מקצועי".

2. שפה מדעית נגישה, לא מתחכמת

פוסט טוב מצליח להסביר נושא רפואי בלי לזרוק מונחים מסובכים.
שפה ברורה, מדויקת, ובגובה העיניים היא הדרך ללב הקהל. תמיד.

3. מתי זה שיתוף – ומתי זה שיווק?

הגבול בין המלצה אמיתית לתוכן שיווקי מטושטש, במיוחד ברפואה.
כלל אצבע שלנו:
אם יש לינק לקנייה, הטבה או הנעה לפעולה, זו פרסומת, לא המלצה. וזה לגמרי בסדר, רק צריך לסמן את זה לקוראות.

4. מהצד של הכותבים: האחריות היא עליכם

אם אתן גוף רפואי או מקצועי האחריות כפולה:
גם לדייק את המידע, וגם להבהיר מה כן כלול בהמלצה ומה לא.
תמיד כדאי להוסיף סיוגים ברורים:
"אינו מחליף ייעוץ אישי", "יש להיוועץ ברופא/ה" וכדומה.
זו לא רק חובה משפטית, זו דרך לבנות אמון.

5. הצרכנית החכמה בודקת עוד מקום

אם פוסט גרם לך לחשוב, מעולה.
זה הזמן לבדוק עוד מקורות:
האם עוד גופים אומרים את אותו הדבר?
האם יש תוקף רשמי למידע הזה?

6. והכי חשוב – להקשיב לתחושת הבטן

אם משהו בפוסט מלחיץ, דרמטי מדי, או מציף רגשות קשים זו נורת אזהרה.
תוכן רפואי איכותי נועד להרגיע, להנגיש, לתת כלים לא לייצר חרדה.

ובסוף? זה לא רק ניסוח, זו אחריות

זה לא רק עניין של עיצוב יפה או מילים מדויקות –
הבחירה מה נכניס לראש וללב שלנו – מתחילה אצלנו.
שימו לב, תשאלו שאלות, ואל תיתנו ללייקים לבחור בשבילכן.

ובינינו?
אנשים לא עוצרים על עוד פוסט הם עוצרים איפה שמרגיש אמיתי.
אז אם אתם מדברים ברשת, דברו בגובה העיניים.
ותנו סיבה להישאר.